גילוי מרצון

זהו לא סוד שאזרחים אמריקאים ומחזיקי גרין קארד רבים החיים מחוץ לארה"ב לא מודעים לחובות הדיווח שלהם. עקב חוקי ה-FATCA שהגבירו משמעותית את האכיפה מחוץ לגבולות ארצות הברית, אמריקאים רבים ברחבי העולם נתקלו בסיטואציה בה הם היו צריכים להגיש דיווח של שנים רבות רטרו-אקטיבית על מנת לעמוד בחובות החוקיות שלהם, בנוסף לקנסות ועונשים על ידי רשות המיסים האמריקאית.

על מנת לתת מענה לכ-10 מיליון אזרחים החיים מחוץ לארה"ב, (200,000-300,000 רק בישראל), תוך ההבנה שהרוב המוחלט פעלו בתום לב, ה-IRS הנפיק בספטמבר 2012 את התוכנית לגילוי מרצון. התוכנית עברה מספר עדכונים במהלך השנים ונכון לעת כתיבת שורות אלו התוכנית עדיין פעילה.

מהי מטרת התוכנית?

מטרת התוכנית היא לספק לאותם אמריקאים החיים מחוץ לארה"ב, שלא הגישו את הדיווחים שלהם מתוך תום-לב, את האפשרות ליישר קו עם רשויות המס מבלי לספוג קנסות ועונשים, מבלי להגיש כמות לא נגמרת של דוחות, ולתת כניסה רכה למעגל הדיווח לאלו שרק עתה מבינים את חובותיהם.

מי זכאי להשתמש בתוכנית?

התוכנית מיועדת ליחידים – Individuals (הכוונה לאנשים ולא חברות, זוג נשוי יכול להגיש יחד), אשר לא דיווחו על הכנסותיהם וחשבונותיהם, או אשר דיווחו בצורה שגויה. לאחר עדכון שהיה בתוכנית לפני מספר שנים, ישנן שתי אפשרויות להגשת התוכנית:

1. תושבי מדינות זרות – "Streamlined Foreign Offshore Procedures" – כלומר, לא גרו בארה"ב לפחות באחת משלוש השנים האחרונות.

2. תושבי ארה"ב – "Streamlined Domestic Offshore Procedures" – לא נפרט בפוסט זה על התוכנית לתושבי ארה"ב, משום שאינה רלוונטית לרוב האזרחים האמריקאים בישראל. המגישים במסגרת התוכנית חייבים להצהיר כי סיבת אי-מילוי החובות הייתה בתום-לב. על מנת להגיש את התוכנית לתושבי מדינות זרות, על המגישים לעמוד במבחן התושבות הזרה. על האמריקאי להיות לפחות 330 יום מחוץ לארה"ב, ולא להחזיק בית מגורים בארה"ב (מותר להחזיק דירה להשקעה), בשנה אחת לפחות מתוך שלוש השנים האחרונות.

במידה וה-IRS פתחו בבחינה אזרחית של דוחות המגיש (ללא קשר לאילו דוחות נמצאים תחת בחינה) או שהמגיש נמצא בחקירה פלילית מצד ה-IRS המגיש לא יהיה זכאי להשתמש בתוכנית.

מגישים הזכאים להשתמש בתוכנית אשר הגישו בעבר דוחות מתוקנים או באיחור, חייבים לשלם שומות קנס קודמות.

מגישים בתוכנית חייבים להיות בעלי מספר זיהוי (SSN) תקף, במקרים ספציפיים בהם ניתן להגיש עם מספר ITIN, ניתן לבקש אותו יחד עם התוכנית.

בהגשת התוכנית, מצופה ממגיש הדוחות להמשיך לעמוד בחובות הדיווח על פי החוק בשנים הבאות.

ממה מורכבת התוכנית?

התוכנית עצמה מורכבת משלושה חלקים:

1. דיווח רטרו-אקטיבי של דוחות מס (טופס 1040/1040X) לשלוש השנים האחרונות שמועד הגשתם עבר, יחד עם כל המסמכים הנלווים.

2. דיווח רטרו-אקטיבי של דיווחי חשבונות פיננסיים זרים (דוח FBAR) לשש השנים האחרונות שמועד הגשתם עבר.

3. תצהיר תושבות זרה (טופס 14653) בו מצהירים גם על עמידה בשאר תנאי התוכנית.

• אי הגשת הצהרה זו, או הגשת הצהרה חלקית או לקויה אחרת, יביאו לעיבוד הדוחות בדרך הרגילה ללא הזכויות הנוספות המתקבלות באמצעות התוכנית.

• במידה והייתה חבות מס ו/או ביטוח לאומי לארה"ב, יש לשלם את המס בגין השנים הללו ואת הריבית החלה על התשלומים.

• מגישים העומדים בכל ההוראות, לא יהיו כפופים לעונשי אי-הגשה ואי-תשלום בזמן, קנסות הקשורים לדיוק, קנסות בגין טפסי מידע, או קנסות דיווח מאוחר של דוחות FBAR.

סיכום

התוכנית לגילוי מרצון, היא ככל הנראה הכלי העוצמתי ביותר העוזר להשלים את חובות הדיווח החלים על אזרחים אמריקאים. בעשור האחרון היו תכניות נוספות, אך הן לא פטרו את המגישים מקנסות או עונשים באופן מלא. התוכנית הזו היא הזדמנות אמיתית, במיוחד לאלו שהיו חייבים לדווח שנים רבות ולא עשו זאת. כמו כן, התכנית רלוונטית מאוד לעצמאיים אשר חלה עליהם חובת תשלום ביטוח לאומי לארה"ב, ודרך התוכנית ניתן לצבור זכויות על שנות ההגשה ולהימנע מקנסות בגין התשלום באיחור.

מי מכם שחתם בשנים האחרונות על טופס W-9 וטרם ביצע דיווחים שנתיים לארה"ב, זהו הפתרון הטוב ביותר להסדיר את מצבכם מול הבנקים וממשלת ארה"ב.